סרקומה רטרופריטונאלית וקרינה טרום-ניתוחית – מה למדנו עד היום?

סרקומות רטרופריטונאליות הן גידולים נדירים אך מורכבים מאוד, המתפתחים בחלל הבטן האחורי. בגלל מיקומן – לעיתים בצמוד לאיברים חיוניים כמו כליות, אבי העורקים, מעי גס ולבלב – נדרש טיפול כירורגי מורכב ומתוכנן היטב.

אחת השאלות המרכזיות בטיפול בסרקומות רטרופריטונאליות היא האם קרינה טרום-ניתוחית (Preoperative Radiotherapy) יכולה לשפר את תוצאות הניתוח ולצמצם סיכון לחזרה מקומית של המחלה.

מחקר STRASS, שפורסם ב-2019, היה המחקר הפרוספקטיבי האקראי הראשון שבחן בדיוק את השאלה הזו. במחקר השתתפו 266 מטופלים ממרכזים אונקולוגיים מובילים בעולם, שחולקו לשתי קבוצות: ניתוח בלבד מול קרינה טרום-ניתוחית ולאחר מכן ניתוח.

תוצאות המחקר הראו שבקרב כלל המשתתפים לא נמצאה תועלת מובהקת סטטיסטית לקרינה טרום-ניתוחית מבחינת הישנות מקומית או הישרדות. עם זאת, תת-אנליזה העלתה סיגנלים מעניינים דווקא בקבוצת המטופלים עם ליפוסרקומה ממוינת היטב, שבהם ייתכן ויש יתרון להפחתת הישנות מקומית.

לכן, כיום ההחלטה האם להוסיף קרינה לפני הניתוח נשקלת באופן פרטני בצוות רב-תחומי – בהתאם לסוג הגידול, גודלו, מיקומו, והיסטוריה רפואית של המטופל. מטופלים עם ליפוסרקומה גדולה, ללא גרורות, עשויים להיות מועמדים מתאימים לגישה הזו.

עם התקדמות הטכנולוגיה – כולל הדמיות תלת-ממדיות, הדמיות ממוזגות עם תכנון שדה קרינה מדויק, ואפילו שימוש במציאות רבודה לניתוח – אנו מתקרבים לרפואה מותאמת אישית שמבוססת לא רק על היסטוריה קלינית אלא גם על תכנון כירורגי מתקדם.

בשורה התחתונה: קרינה טרום-ניתוחית אינה מתאימה לכל מטופל עם סרקומה רטרופריטונאלית, אך במקרים מסוימים – ובעיקר בליפוסרקומה ממוינת היטב – היא עשויה להפחית סיכון לחזרה מקומית.

החלטות כאלה דורשות תכנון מדויק ודיון רב-תחומי, וחשוב שהמקרה ינוהל על ידי רופא מומחה בסרקומות – בעל ניסיון ספציפי בגידולים נדירים אלו, והיכרות עמוקה עם העדויות, הסיבוכים האפשריים, והאפשרויות הטכנולוגיות והכירורגיות הקיימות כיום.

טיפול בסרקומות רטרופריטונאליות אינו “ניתוח רגיל” – זהו אתגר כירורגי ואונקולוגי שדורש התמחות, שיקול דעת, ותיאום מלא בין תחומים.